מהי מטרת הטיפול התנהגותי-קוגניטיבי?
הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית נותנת מענה לבעיות ספציפיות של המטופל בהווה, דרך טיפול בסימפטומים ודפוסי חשיבה לא מועילים. בשונה מהטיפול בגישות הפסיכודינמיות, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מתמקד פחות בעבר ובסיבות אשר הביאו את המטופל לבעיות מהן סובל. בגישה זו, במטרה לשנות התנהגות לא רצויה בהווה, ניתנים למטופל כלים מעשיים לסיוע בהתמודדות עם הסימפטומים ולבחינת דפוסי חשיבה לא אדפטיביים. לגישה קיים ביסוס מדעי ומחקרים רבים נעשו למדידת יעילותה.
מהו מנגנון גירוי-פרשנות-תגובה?
הגישה התנהגותית-קוגניטיבית מורכבת משתי גישות שחברו יחד. הגישה ההתנהגותית המבוססת על ההנחה הכללית שהתנהגותו של האדם היא תופעה נלמדת. לפי גישה זו, החיזוקים שמקבל האדם לתגובה מסוימת לגירוי, הופכת תגובה זו לתגובה נלמדת שעם הזמן תלך ותחזק את עצמה. באופן זה נוצרים סימפטומים פתולוגיים. הגישה הקוגניטיבית מרחיבה ומוסיפה לגישה ההתנהגותית כי התגובה לגירוי עוברת דרך הפירוש שהאדם נותן לגירוי זה. כלומר התגובות שלנו אינן תגובות עיוורות לגירויים של המציאות, אלא נגזרות מהפרשנות שאנו נותנים למציאות זו.
לדוגמא, בחורה שנעזבה מספר פעמים ע"י בני הזוג, כל פעם אחרי התחלת עבודה חדשה, לומדת לקשר בין חיפוש עבודה חדשה לבין הפרידה הכואבת. בזוגיות הבאה היא עשויה לוותר כלל על האפשרות לצאת לעבוד, תרגיש שלא מגשימה את עצמה ותהיה ממורמרת, גם אם הזוגיות תהיה טובה ויציבה עבורה. היא לא תבין למה אינה מסוגלת לחפש עבודה או למה נרתעת ורבה עם בן זוגה בכל הזדמנות שהוא מספר לה על הזדמנויות עבודה. במקרה הנוכחי הצורך לחפש מקום עבודה חדש הוא הגירוי, הרתיעה מלעשות כך היא התגובה, כאשר הפרשנות הלא מודעת לגירוי, היא הפרידה מבן הזוג. דוגמא זו ממשיגה את המנגנון גירוי-פרשנות-תגובה.
פרשנויות מסוימות על יחסי סיבה ותוצאה במצבים שחזרו על עצמם במהלך חיינו, בפרט בתקופת הילדות וההתבגרות, מתפתחות לדפוסי חשיבה מאוד חזקים ובסיסיים הנקראים "סכמות". סכמות הופכות עבורנו את העולם לבר-ניבוי, הן עוזרות לפרש את מה שקורה, לפעמים בצורה אדפטיבית ויעילה ולפעמים לא. הן מכתיבות את התנהגותנו בהמשך החיים, כאשר לא תמיד הפרשנות שאנו נותנים למציאות, בהתאם לסכמה, היא אובייקטיבית וההתנהגות שנגזרת מכך היא הרצויה והמיטיבה.
|
מהו מנגנון השינוי בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי? או איך זה עובד?
מנגנון השינוי והריפוי בגישה זו מתבסס על ההנחה שאם הסימפטום המטריד יעלם, יכולת התפקוד של האדם ואיכות חייו תעלנה, ותשמשנה כחיזוקים להתנהגות החדשה. באמצעות חיזוק התנהגות בריאה ושינוי הפרשנות/הסכמה למציאות מסוימת, ניתן להביא לשינוי ולהחלמה. לאחרונה, מטפלים רבים משלבים בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי טכניקות של דמיון מודרך ו Mindfullness - קשיבות או שימת לב לתחושות גופניות ורגשות בחוויה הנוכחית וקבלתה תוך מיקוד קשב מדיטטיבי. טכניקות אלה מסייעות בהתמודדות עם הסימפטומים ובזיהוי הדפוסים המחשבתיים/הסכמות.
כיצד מתנהל הטיפול?
זוהי גישה טיפולית אקטיבית וממוקדת מטרה. המטופל מקבל שיעורי בית, מטלות ויעדים ברורים, ומתבצע מעקב אחר התהליך וההתקדמות. לרוב טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוא אינטנסיבי וקצר מועד. הפגישות נערכות בין פעם לפעמיים בשבוע ונמשכות 60 עד 90 דקות. מטרות הטיפול והתוכנית הטיפולית נבנית בהתייעצות משותפת בין מטפל למטופל. הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בעבודת המטופל בין הפגישות וביצוע המטלות. כששיתוף פעולה זה מושג, ניתן להתחיל לראות תוצאות תוך מפגשים ספורים. בתחילת הטיפול המטפל מוביל את הטיפול וככל שהטיפול מתקדם, המטופל לומד להשתמש בכלים הניתנים לו, ובהדרגה האחריות עוברת אליו. המטרה היא לא רק ללמד את המטופל להתמודד עם הבעיה, אלא גם להקנות כלים לפתרון עצמאי של בעיות דומות בעתיד.
מתי פונים לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי?
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי יעיל במיוחד כשהסימפטום ברור, ממוקד ומפריע לאדם במידה שהוא מוכן לשתף פעולה ולהשקיע מאמץ ניכר ע"מ להיפטר ממנו. היא יעילה בהתמודדות עם מצבי חרדה ופוביות, סוגים שונים של מצבים דכאוניים, הפרעות אובססיביוֹת (OCD) ומצבי פוסט טראומה (PTSD).
חשוב לציין, כי CBT אינו מתאים לכל אחד או יעיל בכל שלבי הטיפול. לעתים, בשל אישיות המטופל או הבעיות שבגינן פנה, משתמשים בטכניקות של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי כחלק מטיפול רגשי מעמיק יותר. כמו כן, יהיו אנשים שלאחר שישלימו את הטיפול בבעיה ממוקדת בגישה זו ויחושו שמצוקתם הוקלה, עדיין ירגישו צורך להרחיב ולהעמיק את הטיפול באמצעות גישות אחרות ע"מ לשפר את איכות חייהם. |